קמליה – מוצאה מיערות יפן, קוראה ואף מסין. ניתן לגדל אותה מרוב אזורי הארץ (מלבד הנגב והערבה). היא תעדיף אזורים קרירים, מוצלים ומוארים. הקמליה רגישה להצטברות מלחים בקרקע – יש לשטוף את הקרקע כל כמה שבועות לשטיפתם.
הורטנסיה –(הידרינגיה), מתאימה לגידול בצל במקום קריר ומואר. ג
רדניה יסמינית – מתאימה לגידול במקום קריר ומואר מאד.
איקסורה – תצמח יפה גם כן באדמה חומצית ובמקום קריר ומואר.
צבע הפריחה של ההורטנזיה מושפע מרמת החומציות בקרקע – צמחים ורודים ואדומים גדלים בקרקע פחות חומצית מאלו בעלי הגוונים הכחולים והלבנים.
אזליאה ורודודנדרון– קשים מאד לגידול בקרקעות ובמזג האוויר בארצנו. הדרישות הן שוב מקום קריר ומוצל, אך מואר מאד.
בגינות בהן גדלים אורנים וברושים, קיימים שינויים של רמת חומציות הקרקע! רבים מבעלי הגינות הללו מתלוננים על כך ששום דבר לא גדל באזור האורנים והברושים ואכן, נשירת עליהם גורמת להפרשות חומציות מאד ומלבד חומרים המנטרלים חומציות יתר, אנו ממליצים על שתילת צמחים אוהבי קרקע חומצית כגון הצמחים שהוזכרו וכן צמחים חזקים שגדלים היטב גם בסביבה זו כגון: ערערים, קיסוס, מגנית, עצבונית, ירקה, וינקה מיג'ור, יערה, בודולאה ועוד רבים אחרים.
במידה וקיימת בעיה שכזו בגינתכם – פנו למשתלה לקבלת עזרה והמלצות! בגבעת ברנר תוכלו להיעזר בעצות, בחומר ובצמחייה שיתאימו לכם. כמו תמיד נשמח לעמוד לשרותכם גם בתחום זה!
הכותבת: יהודית מלמן – מתכננת נוף.