עצי פרי אקזוטיים - תפוח הורד, עץ הצימוקים היפני, לונגן, ספוטה לבנה, ספוטה שחורה
תפוח הורד
ספוטה לבנה
עץ תפוח הורד
שתיל תפוח הורד גדל לעץ יפה בעל עלים ירוקים מבריקים ופירות צהובים, שניחוחם המבושם וטעמם המיוחד הקנו לעץ תפוח הורד את שמו.
מוצא עצי תפוח ורד – דרום מזרח אסיה.
אזורי גידול בישראל של עצי תפוח ורד – אזור החוף ואזורים בעלי אקלים מתון.
פרי – פרי בעל ארומת ורד וטעם מיוחד ונעים, מבשיל בסביבות חודש יוני.
פריחה – בחודשי האביב.
מיקום בגינה – עקב גודלו זקוק לשטח מרווח. מזיקים – זבוב הים התיכון.
עץ ספוטה לבנה
צמח הספוטה הלבנה שהגיע ממרכז אמריקה, מתאים לרוב אזורי הגידול בישראל ויכול להגיע גם למאה שנות חיים. פירותיו של עץ הספוטה הלבנה טעימים והאינדיאנים נהגו לאכלם לפני השינה, להירדמות קלה ושינה טובה.
מוצא – מקסיקו וארצות מרכז אמריקה.
אזורי גידול בישראל – בכל האזורים, פרט לאזורים עם תנאי אקלים קיצוניים.
עונות שתילה – לאורך השנה.
פרי – מבשיל בחודשי הקיץ, בגודל תפוח, בטעם מתוק ועסיסי.
פריחה – ספטמבר-אוקטובר וינואר-פברואר.
מים – אינו דורש השקיה סדירה.
קרקע – קרקעות מגוונות.
רגישות – לקרה, לזבוב הים התיכון, זבוב הפירות.
טיפולים שוטפים – יש לגזום ליצירת שלד עץ, כדי שיוכל לשאת פירות.
אורך חיים – העץ יכול להגיע למאה שנות חיים.
העיקר הבריאות – הפרי מסייע בהקלה על כאבים ראומטיים וארטריטיס. כמו כן, שמו בקרב הילידים האינדיאנים היה "ספוטה הגורמת לשינה".
ספוטה שחורה
לונגן
ספוטה שחורה
מוצאו של עץ הספוטה השחורה הוא במרכז אמריקה, ובארץ הוא גדל בכל האזורים ומניב פירות טעימים, עשירים בויטמין סי, שטעמם מזכיר שוקולד.
מוצא – מרכז אמריקה.
אזורי גידול בישראל – בכל האזורים.
פרי – פרי שטעמו מזכיר שוקולד במרקם מיוחד, מבשיל בין החודשים דצמבר לאפריל.
פריחה – בחודשי החורף.
מים – השקיה סדירה ומבוקרת.
קרקע – מגוון קרקעות
רגישות – לקרה.
העיקר הבריאות – כמות גבוהה של ויטמין C
עץ לונגן
מי שאוהב את טעם פרי עץ הליצ'י יאהב בודאי את טעמו של פרי עץ הלונגן, שהוא טרופי ובעל ניחוח נפלא. שתיל הלונגן נקלט ברוב סוגי הקרקעות והאקלים, וכדי להבטיח הנבת פרי, מומלץ לשתול שני שתילי לונגן לקיום הפריה.
מוצא – דרום סין.
אזורי גידול בישראל – בכל האזורים, פרט לאזורים עם תנאי אקלים קיצוניים לכאן או לכאן.
עונות שתילה – ניתן במשך רוב השנה. מומלץ שלא לשתול באמצע הקיץ או החורף.
פרי – ספטמבר עד נובמבר, תלוי באזור הגידול והזן. פרי קטם וחום בעל טעם מתוק ונעים.
פריחה – באפריל, באשכולות של פרחים צהבהבים בעלי ריח ונפלא.
מיקום בגינה – מומלץ לשתול שני עצים, שיבטיחו פרי.
מים – השקיה סטנדרטית.
קרקע – קרקעות מגוונות.
רגישות – לקרה.
עץ צימוקים יפני
עץ הצימוקים היפני
שתיל הצימוקים היפני גדל ברוב חלקי הארץ (פרט לאזור הדרומי לנגב) ונקלט ברוב סוגי הקרקעות. ייחודו של עץ הצימוקים היפני בכך שאנו לא אוכלים את פירותיו, אלא רק את עוקץ הפרי שמתעבה ומתרכך ומקבל טעם טרופי ומרקם עסיסי.
מוצא- אסיה.
אזורי גידול בישראל- מהצפון הרחוק ועד לנגב.
עונות שתילה– כל השנה, עדיפות לחודשי הסתיו והאביב.
פרי- בחודשי הסתיו. הפרי עצמו אינו אכיל – אלא עוקץ הפרי, שמתעבה ומתרכך.
פריחה- בחודשי הקיץ, פריחה לבנה, יפה וקצרה יחסית.
מים- שורד תקופות יובש, אך לקבלת פרי מומלץ להשקותו באופן סדיר.
קרקע– מגוון סוגי קרקעות.
בטעם טוב– ניתן להקפיא את הפרי ולאוכלו בכל עת שתבחרו.
קישורים חשובים
שעות פתיחה
- יום א' 08:30-16:00
- ימים ב'-ה' 08:30-18:00
- יום ו' וערבי חג 8:30-16:00
- יום שבת סגור