• השמן – משמש למאכל, מאור, לסיכת הגוף, לריפוי פצעים וחבורות.
לריפוי מחלות אוזניים וגרון, לחיזוק העור והשרירים.
הפיקו ממנו דיו לכתיבה וסבון לרחצה.
הוא שימש בטקסי דת שונים וחשובים: משיחת המלך והכוהן, משיחת כלי המקדש
ושימש גם בעת הקרבת קורבנות.
בעבר היו ממיסים בשמים שונים בשמן (כיום משתמשים לשם כך באלכוהול).
• הפרי – משמש לאכילה והיו מכינים אותו בדרכים שונות: כבישה, יבוש, שליקה ובישול.
• גלעיני הפרי – שימשו להקלה בעת כאבי שיניים. קולים את גלעיני הזית כשהם עדיין בוסר ומצמידים אותם לשיניים
הכואבות עד שנרפאו.
• הגפת – שהיא פסולת הזיתים לאחר הוצאת השמן, שמשה ועדיין משמשת כחומר דלק והסקה.
משמשת גם להפקת שמן באיכות ירודה יותר בתעשיית הסבון.
• העץ – בעבר ישבו ולמדו תורה בצילו.
• העלים והענפים – עלי זית ירוקים שימשו מזון לבהמות ועליו היבשים שימשו להסקה ולכתיבה.
השתמשו בהם כסכך לסוכה וזרים לקישוט ראשי הבקר בעת העלייה לרגל לבית המקדש.
מענפי הזית הרכים קולעים סלים גם בימינו אלו.
• ענפים עבים והגזעים – משמשים לריהוט, בניה ופיסול.

שימושים ברפואה העממית:
השתמשו בשמן הזית לרפא כאב מעיים, לחזק את עבודת המעיים, לפצעי חיך ולשיניים כואבות.
הוא מועיל לבעיות נשירת שיער ולטיפוחו. מרפא קשקשים בעור הראש. שמן זית ישן עוזר לריפוי מהכשת נחשים. שתייה יומית שלו מועילה נגד תולעי מעיים. משמש לטיהור העין ולשיפור הראיה. שמן של זיתים שעדיין בוסר משמש משחה או רטייה לריכוך גידולי עור שונים. עלים שחוקים משמשים כתחבושת לכל נגע וצרעת ובצרוף דבש משמש להרגעת כוויות בעור. בישול עלים וענפים מרפא נגעי הפה והגרון, האוזניים ומסיר תבלול שבעין ועל העפעפיים. רטייה ספוגה באותו נוזל תעצור שלשול דמי וווסת חזקה אם נניח אותה על הטבור.

שימושי רפואה בקהילות יהודיות שונות:
יהודי עיראק – ממליצים לשתות מידי יום כף שמן זית לחולים החשים בראשם, לסובלים מחוסר תיאבון ומבעיות עיכול שונות..
יהודי סוריה – גורסים כי שתיית שמן זית היא סגולה להיריון לנשים עקרות.
יהודי תימן – משתמשים שמן זית עם חומץ של יין, מערבבים ומטפטפים לאוזן כואבת. הם גם משתמשים בשמן למשחות שונות להצטננות, כאבי גוף, שורשי שיער, נגד קשקשים. עלי זית משמשים לריפוי פצעים וצהבת, אכילת הפרי משפרת התיאבון, מי זית כבוש משמשים לשטיפת הפה,
חיזוק השיניים והחניכיים. קטורת גלעיני הזית טובה למחלות ריאה.
יהודי מרוקו – שמן הזית משמש בעיקר לעיסוי ויעיל לדלקת פרקים ולכאבים בכל חלקי הגוף.
לתינוקות עם בעיות בדרכי הנשימה ושיעול נותנים שמן זית עם דבש.
לכאבים בחזה מניחים מטליות ספוגות בשמן חם.
יהודי טוניס ואלג'יר – קיבעו שברים וריפאו כאבי גב על ידי עיסוי בשמן.

ברפואה הטבעית של ימינו:
שמן הזית יעיל לכאבי מערכת העיכול, עצירות ותולעים במעיים. ממיס אבני מרה ומסלקן. השמן משמש למריחה על פצעים, כוויות ושיגרון. מהעלים מכינים תרופה המורידה לחץ דם. ברפואה המודרנית שמן זה משמש להכנת תכשירים רבים שונים.