קומפוסט ביתי – שימוש מוגבר בקומפוסט בגינת הנוי שלנו, עשוי לחסוך בכמויות המים שעלינו להשקותה, שכן, הקומפוסט משפר את אחיזת המים בקרקע, כלומר אנחנו חוסכים במשאב היקר של מים.
הקומפוסט גם משפר את קצב גדילת הצמח ושומר על צמיחה בריאה יותר שלו.
אנחנו יכולים לעזור לתהליך הטבעי של ריקבון ופרוק של צמחים, אם נחזיר לקרקע את כל השאריות האורגניות מהמטבח או מגזם הגינה שלנו.
בנוסף, אם ניצור את הקומפוסט בעצמנו, נתרום להפחתת פליטת תרכובות פחמן לאוויר ונקטין את העברת הפסולת לאתרי הטמנה המהווים מפגע לסביבה.
חומר אורגני שנזרוק לפח ולא למחזור, הוא בבחינת משאב מבוזבז!
משאב מבוזבז זה, מגביר את אפקט החממה ותורם להתחממות כדור הארץ בשל גז מתאן הנפלט לאוויר כתוצאה מפרוק החומר האורגני בתנאים ללא חמצן.
אז למה קומפוסט?
המינרלים בקרקע חשובים לצמיחה. בטבע מקורם של המינרלים הוא מחומרים אורגניים שהם תוצרי פרוק של צמחים ובעלי חיים שמתו והיות וישנה כל הזמן תמותה, רמת המינרלים אינה משתנה כמעט.
לעומת זאת, בגינה שלנו, אנו מסלקים את הגזם והצמחייה שמתה, כך שהמינרלים אינם מוחזרים לקרקע ולכן יש צורך שאנו נדשן אותה בעצמנו.
מי שעוזר לנו למעשה בתהליך פרוק החומר האורגני הם: מיקרואורגניזמים, חיידקים, חד-תאיים ופיטריות.
הם זקוקים לחומר האורגני, לחמצן ולמים.
חומר אורגני מקורו למעשה מהאורגניזמים החיים, הללו בנויים מארבע יסודות: פחמן, חנקן, חמצן ומימן.
בתהליך הפרוק ( הקומפוסטציה), החומרים האורגנים מפורקים למרכיבים בסיסיים אלו והופכים על ידי כך לזמינים לשימושו של הצמח, שיצמח מהר וטוב יותר בנוכחותם.
ניתן ליצור בקלות ובפשטות קומפוסט בחצר הבית ולתרום בכך לגינה שלנו ולסביבה, אז למה לא בעצם?
מסתבר כי רבים מבעלי הגינות נמנעים עדיין מייצור קומפוסט ביתי, יתכן שזה נובע מחשש כי הפעולה מסובכת ודורשת השקעה רבה מידי וכי מדובר במפגע סביבתי.
המטרה שלנו להגביר את המודעות לשימוש בקומפוסט ולהראות כמה קל ליצור אותו בבית.
אז מה צריך לעשות?
לבחור מקום מתאים בגינה לערמת הקומפוסט:
על המקום להיות מוצל בכדי למנוע התייבשות של הערמה. על המקום להיות בשולי הגינה, מקום מוסווה, רחוק מפתחים וחלונות, אך נגיש. שיהיה מונח על הקרקע כדי לאפשר גישה לעוזרי הפרוק השונים להגיע לערמה.
לבחור כלי קיבול להכנת הקומפוסט:
מיכל פלסטי מנוקב בחלקו התחתון לאוורור ופתח תחתון להוצאת הקומפוסט המוכן. קומפוסטר מוכן מסוגים וגדלים שונים שנמכר במשתלות ומרכזי ציוד גינון למיניהן. ישנן רשויות מקומיות שונות המסבסדות מיכלים שכאלה. ניתן לצור קומפוסט גם בערמה חשופה, במקרה כזה, נקפיד לכסות את הערמה בחומר יבש מכל צדדיה. ערמה שכזו נוטה להתייבש ויש לדאוג בקיץ להשקותה בקביעות. בנוסף, בחצר בה חיים גם בעלי חיים, השמירה על הערמה בעייתית יותר.
איך מתחילים את התהליך?
בשכבה הראשונה נניח עלים יבשים ומעליה שכבה של גזם ירוק ורך ובמידה והמיכל מנותק מהקרקע, נניח גם שכבת אדמה שתספק את מקור המיקרואורגניזמים שיתחילו בתהליך הפרוק. השכבה הבאה תהיה שכבה של חומר אורגני רטוב מהמטבח (ללא שאריות בשר ושומנים שימשכו בעלי חיים לא רצויים ויפיצו ריח רע). נשתמש רק בחומר אורגני ורצוי חתוך לפיסות קטנות.
ומייד נכסה בשכבה יבשה של גזם ועלים יבשים (ללא ענפים עבים וגזם תמרים שמתפרק לאט), כך לסרוגין כדי למנוע ריחות רעים ולהחדרת אויר לערמה שלנו.
טיפול תקופתי ואיתור בעיות
חשוב לשמור על לחות הערמה ועל החדרת חמצן.כאשר הערמה מדיפה ריחות רעים, סימן שתהליך הפרוק אינו תקין בשל לחות יתר וחוסר בחמצן. במקרה זה יש לערבב את הערמה (בעזרת קלשון) ולהוסיף חומר יבש. בתהליך תקין, גודל הערמה הולך ומתכווץ.
במידה וגודל הערמה אינו משתנה, סימן שהערמה יבשה מידי ויש להוסיף לחות (להשקות אותה ולערבב בקלשון).
מתי הקומפוסט מוכן?
את הערמה נבנה במשך כ-3 חודשים ואז נכסה אותה בכיסוי למניעת כניסת בעלי חיים והתייבשות מהירה או הרטבת יתר בעונת הגשמים וניתן לה להתפרק.לאחר כ-3 חודשים (בחורף יתכן תהליך איטי יותר), ניתן יהיה להבחין שהערמה הפכה לחומר אחיד וחום בעל ריח חזק של אדמת יער.את החומר נפזר מסביב לצמחיה בגינה, שתגיב בצמיחה מואצת ובריאה.במידה ויש לנו הרבה פסולת ביתית ופסולת גינה, ניתן ליצור 2 ערמות. כשנסיים לערום את הראשונה, נכסה אותה ונעבור למילוי השנייה. כך גם ניצור רצף של מקום לפסולת המחזור שלנו וגם תהיה לנו אספקת קומפוסט חדש לגינה כל חצי שנה לערך.
מהו הומוס?
בנוסף למיקרואורגניזמים עליהם דיברנו, ישנן תולעים אדומות העוזרות בזירוז תהליך פרוק הפסולת ובקבלת קומפוסט משובח יותר המכיל את כל היסודות להם הצמח זקוק.
קומפוסט זה, מרקמו דק יותר והוא נקרא הומוס.
אם כך, אנו זקוקים רק למקום, מיכל (רצוי שיהיה מחומר ממוחזר כמובן), פסולת מהמטבח ומהגינה וסבלנות ולבסוף זה יקרה – נקבל חומר מצוין לדישון גינתו ביצור עצמי! עם תחושת סיפוק שאנחנו תורמים לסביבה בה אנו חיים.
נסו ותיווכחו, עד כמה זה קל, פשוט וזול ליצור קומפוסט, הסביבה והצמחייה יודו לכם על כך!
הכותבת: יהודית מלמן – מתכננת נוף וחברה בצוות עובדי משתלת גבעת ברנר.