חישוב כמויות מים להשקיה בגינה בחודשי הקיץ - יוני, יולי
פניות רבות עוסקות בשאלת כמויות המים שיש להשקות בהם את הגינה. יש להבין שכמות המים הדרושה בהשקיה היא לא רק מקדמים ונוסחאות, אלא שילוב של גורמים שונים הקובעים את אותה כמות. מים המוחזרים לקרקע בהשקיה, צריכים למלא את "תחום המים" הזמין לצמח, כלומר הם צריכים להימצא בשכבות שהצמח יכול לינוק מהם.
הגורמים העיקריים שמשפיעים על תחום זה הינם: סוג הקרקע ועומקה, סוג הצמחייה וגילה, מיקום גיאוגרפי של הגן ותקופת השנה.
סוג הקרקע
הקרקע מורכבת מחלקיקים מוצקים (אורגניים ואנאורגאניים), מים המצויים בנקבובים (החללים שבין החלקיקים המוצקים) ואויר המצוי באותו חלק מנפח הנקבובים שאינו תפוס ע"י המים. טיב הקרקע ותכונותיה נקבעים בעיקר ע"י גודל החלקיקים המוצקים והיחס הכמותי בין שאר מרכיבי הקרקע הנובעים מגודל החלקיקים.
קרקע קלה
בעלת אחוז גבוה של חלקיקים גסים (חול, חמרה חולית).בגלל גודל החלקיקים גם הנקבוביות שביניהם גדולים ולכן המים מחלחלים במהירות. זו הסיבה שהיא מתייבשת במהירות ויש להשקותה לעיתים תכופות. תכונה נוספת של קרקע זו היא שחלקיקי הקרקע אינם מתלכדים לבוץ ואין חשש להידוק הקרקע- היא אוורירית יותר. בנוסף לכך, קרקע זו ענייה יותר בחומרים אורגניים ויסודות מזון מכיוון שהם נשטפים לעומק ע"י המים המחלחלים במהירות. לכן קרקע שכזו יש להשקות באינטרוולים קצרים (מרווח בימים בין השקיה להשקיה). תוספת של חומר אורגני תשפר את תאחיזת המים.
קרקע כבדה
בעלת אחוז גבוה של חלקיקים דקיקים – חרסיתיים (חמרה כבדה, אדמה שחורה).בקרקע זו הנקבובים קטנים ולכן חלחול המים איטי יחסית ואין צורך בהשקיות תכופות. זו הסיבה שבקרקע זו גם האוורור לקוי ושתי תכונות אילו יש להן השפעה שלילית על בריאותם והתפתחותם התקינה של הצמחייה. חלקיקי הקרקע נוטים להתלכד וליצור בוץ ויש חשש להידוק יתר. תפיחה כשהקרקע מלאה במים והתכווצות כשהקרקע יבשה, לסירוגין, כשמרכיב החרסית גבוה במיוחד, עשוי לפגוע בשורשי הצמח, ממש לקרוע אותם. קרקע זו עשירה יחסית בחומרים אורגניים ויסודות מזון, אך תוספת של חומר אורגני תשפר את מבנה הקרקע ע"י הגדלת הנקבוביות – תשפר את האוורור בקרקע. קרקע כבדה תשמור כמויות מים גדולות וזמינות יותר לצמח לאורך זמן והאינטרוולים יהיו ארוכים יותר.קיימת חשיבות גם לעומק הקרקע (אדנית או קרקע עמוקה ולא מוגבלת בעומקה) בקביעת אורך האינטרוול. ככל שהקרקע עמוקה יותר כמות המים גדולה יותר כתוצאה מבית שורשים גדול יותר.
סוג הצמחייה
בין הצמחים קיימים הבדלים בצריכת המים ובכושרם לעמוד בתנאים של עודף מים או של מרווחי זמן ארוכים בין השקיות.שיעור צריכת המים של צמח קשור בגורמים הבאים:
מבנה הצמח –
בצמחים שונים התפתחו מבנים מורפולוגיים ( תכונות חזותיות ומנגנונים מבניים ייחודיים של הצמח) המאפשרים הקטנת איבוד המים מתוך הצמח לאוויר וניצול טוב יותר של המים בתקופה בה הם זמינים ( לדוגמא: קקטוסים וסוקולנטים).
מערכת השורשים –
ככל שהיא עמוקה ומסועפת יותר, פוחתת תלותו של הצמח בתוספת השקיה מכיוון שיש לו אפשרות לנצל מי תהום ומים אחרים שפחות זמינים לצמחים אחרים. עומק השורשים תלוי בסוג הצמח (לדוגמא: עץ עם שורש שיפודי או דקל בעל ציצת שורשים המעמיקה פחות), בגיל הצמח (עץ צעיר או בוגר), ובאינטרוולים שאנו נוהגים להשקות (ככל שנרווח יותר – הצמח יעמיק שורש יותר כדי לשרוד).
מוצא הצמח –
צמחים רבים שמוצאם מארצות חמות או יבשות, הם בעלי מטען גנטי תורשתי המאפשר הסתפקות במעט מים (לדוגמא: צמחי בצל ופקעת בעלי שורשים מעובים).
תנאי סביבה אחרים –
יחסי הגומלין בין תנאי הסביבה השונים, משפיעים גם על צריכת המים של הצמח במערכת תנאים נתונה. יש חשיבות רבה במיוחד ללחות היחסית באוויר ולעוצמת הקרינה.
איזור גיאוגרפי-
ישפיע בעיקר על התאיידות המים ועל כמויות מים שנתיות דרושות (ראה טבלת התאיידות לפי אזורים).
התאיידות מים מגיגית –
ערך שימושי לקביעת ההתאיידות בהתאם לחודשי השנה והאזור הגיאוגרפי. כדי לקבוע צריכת מים של צמח מסוים, יש להכפיל את ההתאיידות במקדם המתאים. לדוגמא: לדשא יהיה מקדם 0.4 (40% מגיגית).
תקופה בשנה –
ההתאיידות שונה לאורך חודשי השנה ויש להתייחס לנתון הנכון מתוך טבלת ההתאיידות מגיגית.
חישוב כמות המים להשקיה
מנת המים להשקיה=מחזור השקיה (בימים) X שטח (במ"ר) X צריכה יומית (בליטר)
את הצריכה היומית ניתן למצוא בטבלת ההתאיידות בהתאם לאזור ולחודש בשנה. לדוגמא: באזור עקרון, בחודש יוני, בשטח של 150 מ"ר, סוג הגידול – דשא, מחזור השקיה של כל 10 ימים תהיה מנת ההשקיה:
| 4,320 (ליטר) = | 10 X 150 X | ( 0.4 X | 7.2 ) |
ניתן לתרגם את המנה לזמן השקיה כך:
ספיקת הקו (ליטר בשעה) : מנת השקיה (ליטר) = זמן השקיה (שעות)
יעילות ההשקיה – מנת ההשקיה שחישבנו היא המנה שיש להחזיר לקרקע, כמובן שיש להתחשב ביעילות ההשקיה ובהתאם להוסיף למנת המים נטו.
המטרה / התזה – נהוג להכפיל מנה נטו במקדם שבין 1.25 ל- 1.5 .טפטוף – נכפיל מנה נטו במקדם שבין 1.1 ל- 1.15 .
מנה ברוטו = מנה נטו X מקדם יעילות ההשקיה.
כל האמור, נכון לגבי צמחיה שהתבססה כבר. לצמחים משתילות חדשות נתייחס בתחילת דרכם בסלחנות רבה יותר, אך נרגילם בהדרגה למרווחי ההשקיה וכמויות המים הללו.
למים אם כן, כמו לאור, חשיבות ראשונה במעלה בקיום תהליכי חיים תקינים בצמח ומשטר מים לא מתאים, תוך זמן קצר יחסית, יתבטא בפגיעה בצמח. חשיבותם של המים נובעת לא רק מהיותם מרכיב עיקרי של התא החי וחשיבותם לקיום התהליכים הפיסיולוגיים השונים בצמח, אלא גם בגלל היותם המדיום שבאמצעותו קולט הצמח חומרי מזון מן הקרקע. יחד עם זאת, עודף מים מזיק כי הוא יוצר מצב של אוורור לקוי סביב השורשים בקרקע כבדה, ואילו בקרקע קלה, המים העודפים סתם יהיו מבוזבזים. בנוסף, כי חומר אורגני תמיד טוב – לכל סוגי הקרקע כדי לחסוך במים ולגרום לגדילה בריאה יותר של הצמחייה.
הכותבת: יהודית מלמן – מתכננת נוף וחברה בצוות עובדי משתלות גבעת ברנר.
קישורים חשובים
תפריט
שעות פתיחה
- יום א' 08:30-16:00
- ימים ב'-ה' 08:30-18:00
- יום ו' וערבי חג 8:30-16:00
- יום שבת סגור
צרו קשר או עקבו אחרינו
נגישות