כדי לאמץ את הגישה, יש צורך בשינוי תפישתי. במקום לנקות, לגרף ולגזום, פשוט להשאיר את הדברים כפי שהם. "העלים היבשים מזינים את הקרקע, מחפים, שומרים בקיץ על הלחות ומשמשים מסתור לחרקים. ערימות אבנים, ענפים או בולי עץ יכולים לאכלס טחביות (סרטן יבשה קטן), צבתנים (חרק עם מספריים בקצה) ושלשולים, שיכולים לשמש מזון לציפורים וגם עוזרים לפרק את החומר האורגני בקרקע. אפילו את הכנימות בעצים אין צורך להדביר. "הן יכולות לשמש מזון לחיפושית פרת משה רבנו, פשושים וירגזים. את הערצבים ואת זחלי החיפושיות שמזיקים לצמחים, יאכלו הדוכיפת, השחרור, הזיקיות והלטאות ".

בכל ימות השנה צפויות להגיע לגינה המזמינה מיני ציפורים. דרור, צוצלת (שנראית כמו יונה), סנונית, בולבול, עורבני, דוכיפת או שחרור. בסתיו מצטרפות הציפורים שמגיעות לחרוף בארץ, כמו הנחליאלי, מסמלי הסתיו. ואם יש פיסת דשא בגינתכם או מגרש בור בסביבה, תוכלו לראות נחליאלים בכמויות. בתחילת נובמבר יצטרף גם אדום החזה ויישאר עד קרוב לפסח, ובהמשך יגיעו גם להקות של זרזירים, חכלילי הסלעים והעלווית, ציפור שנפוצה בחורף ושומעים את ציוציה מבין עלוות עצים כמו פיקוס.

כדי להגדיל את אוכלוסיית הציפורים בחצר בחורף, ליפשיץ ממליצה לספק להן גם מסתור של שיחים מהגשם. את המזון אפשר לספק באמצעות שתילת עצים כמו אלה ואלון או עצי פרי כמו גויאבה, רימון, תאנה ותפוח. פרחי צוף, אפילו באדנית, ימשכו גם את הצופיות, ולצמחייה נמוכה, כמו שיחי הדס, יגיע הפשוש.

אם לא הספקתם לנטוע, אפשר להשאיר לציפורים פירורי לחם, שיירי פירות או תערובת מוכנה לעופות. זה ימשוך אותן וגם את החרקים שמשמשים לחלקן למזון. ירגזים ועורבנים אוהבים בוטנים, ואפשר להשחיל אותם על חוט ברזל עם הקליפה ולצפות בהם מנקרים. גם קעריות מים שטוחות ישמחו את הציפורים, שיבואו לשתות ולשכשך בהן. ציפורים שמתרגלות שמאכילים אותן במקום מסוים, יתחילו, לדברי ליפשיץ, להגיע אליו בקביעות תוך כמה שבועות.

באביב יהיה צורך גם במתקני קינון לציפורים , ובאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר אפשר למצוא ערכות להכנה עצמית של תיבות קינון ומתקני האכלה לציפורים מחומרים ממוחזרים, או לרכוש אותם מוכנים.

מאת עדי כץ- מערכת מוטקה