הפעולה הבודדת החשובה ביותר בנושא המדשאה, היא בחירה זן הדשא המתאים. אין זן"אידאלי", כל זן והתאמתו למטרות ולתנאים המיוחדים. למרות שזני הדשא השונים נראים מאד דומים זה לזה, יש ביניהם הבדלים רבים. לכן כדאי להשקיע מחשבה בנושא הבחירה ואף להתייעץ עם מומחים.

נקודות חשובות לבחירת זן הדשא:
א. תנאי הסביבה –
הגורם העיקרי הוא מספר שעות הקרינה הישירה של השמש. יש הבדלים ניכרים בעמידותם של זני הדשא לתנאי צל חלקי.
ב. מטרת השימוש בדשא –
הנדסית – לבילוי, או קישוטית – אסטטית.
דשא למטרות הנדסיות, כגון: מניעת סחף או רעש, צריך להיות מותאם לאחזקה נמוכה ואין חשיבות לעמידותו לדריכה למשל.
דשא למטרות בילוי או ספורט להיות עמיד בדריכה, ירוק תמיד ומתחדש בקצב מהיר לאחר נזק.
דשא למטרות קישוטיות – אסטטיות, רצוי שיהיה עדין, צפוף ואחיד.
ג. האזור האקלימי –
הגורם החשוב ביותר הוא טמפרטורות קיצוניות בחורף ובקיץ. יש זני דשא שמתאימים יותר לחום ויש שמתאימים לקור. גורם נוסף –
הלחות היחסית.
ד. תנאי הקרקע –
המירקם ("קרקע קלה" – "חולית", או "כבדה" – חרסיתית), עומק הקרקע, השיפוע, המליחות ופוריות כללית. יש שוני רב בתגובת זני
דשא שונים לתנאי הקרקע.
ה. גודל השטח וצורתו –
מדשאה קטנה ומפותלת דורשת אחזקה מרובה. מקומות המפגש עם ערוגות צמחי נוי, יוצרים בעיה של חדירת שלוחות הדשא. לכן,
במדשאה קטנה נעדיף זן דשא בעל קצב צימוח איטי או חסר שלוחות תת – קרקעיות (קני שורש).
ו. רמת האחזקה של הדשא –
הגורמים הקובעים הם המטרה והתקציב. יש זנים המתאימים לרמת אחזקה נמוכה (זולה) או גבוהה (יקרה) ליחידת שטח. מדובר כאן
בכמויות המים להשקייה, תדירות הכיסוח, הדישון ועוד.

נקודות אלו ואחרות חייבות להלקח לתשומת לב בעת ההתלבטות בנושא בחירת הזן המתאים. מומלץ להגדיר במדויק את התנאים והדרישות שיש לך לגבי המדשאה החדשה.