בצלים ופקעות - שתילה סתווית לפריחה אביבית

בצלים ופקעות (גיאופיטים) הסבר והגדרות:

הגדרה בוטנית לצמח בעל איבר אגירה וניצני התחדשות תת קרקעיים.
בגיאופיטים או "צמחי הבצל" בשפת היום יום, העלים הם הנראים כחלקו העיקרי של הצמח. (בניגוד לצמחים אחרים בהם הגבעול הוא החלק הבולט ביותר של ציר הצמח).
גיאופיט טיפוסי בטבע מותאם לאזורים בהם מחולקת השנה לשתי עונות – עונת הגשמים: תקופת הצמיחה, ועונת היובש: תקופת התרדמה.
עונת הצמיחה היא תקופה פעילה, בה הצמח ירוק, מבצע הטמעה ואוגר חומרי תשמורת באברי אגירה מיוחדים. בתום עונת הצמיחה נובלים ומתים כל חלקי הצמח שמעל פני האדמה. אברי האגירה יחד עם ניצני ההתחדשות נשארים באדמה וזוהי עונת התרדמה. עם בוא הגשמים מחזור הצימוח מתחדש.
מרבית הגיאופיטים הם מינים רב-שנתיים, כלומר תהליך ההתבגרות והרבייה מתקיים יותר מעונת גידול אחת. בבתי הגידול בטבע גדול חלקם של הגיאופיטים בעולם הצמחים, במיוחד בין הצמחים השייכים למשפחות השושניים, האירוסיים והנרקיסים.
ניתן למיין את הגיאופיטים למספר קבוצות לפי מוצא האיבר אוגר המזון:

בצלים:
אברי האגירה וההתעבות הם העלים.
בין המשתייכים לקבוצה זו הם: הנרקיס, הצבעוני, היקינטון, השושן.
פקעות:
אברי האגירה וההתעבות הם הגבעולים.
הגבעול התת-קרקעי שינה צורתו והתעבה.
בין המשתייכים לקבוצה זו הם: הסיפן, הרקפת, הכרכום.
קנה שורש:
גבעול תת-קרקעי אופקי או מאונך.
בין המשתייכים לקבוצה זו הם: האירוס אונקוציקולוס, הקלה.
שורשים מעובים:
אברים אוגרי מזון הנושאים בחלקם העליון גבעול תת-קרקעי קצר.
בין המשתייכים לקבוצה זו הן הנוריות.
(במידע באדיבות אסא – משתלת בצלים ופקעות)

בצלים ופקעות - תכנון השתילה:

בצלי הפרחים הם מינים מתורבתים תוצרי אקלום, הכלאה וטיפוח רבות שנים של מינים מהבר. המידע מתייחס לפקעות ובצלים המתאימים לשתילה סתווית, ופריחתם בחורף ובמהלך האביב.
פריחת בצלי הפרחים בטבע היא המבשרת את בוא האביב.
בגינתכם תוכלו להקדים את בוא האביב,
שתילת בצלי הפרחים מאוקטובר ועד סוף דצמבר תניב פרחים מרהיבים בחורף ובתחילת האביב.
גידול בצלי פרחים הינו קל, והצלחת הגידול מובטחת במינימום מאמץ.
בצלים ופקעות יש לשתול בקרקע מנוקזת היטב, אין הכרח בתערובת קרקע מיוחדת. מתוך המגוון הרחב של הבצלים והפקעות המוצעים לכם תוכלו לתכנן רצף של פריחה מראשית החורף ועד סוף האביב.
אפשרויות השימוש בבצלים ובפקעות הן מגוונות:
שתילה באדניות, עציצים וכלים שונים, שתילה בערוגות, שתילה למטרות כיסוי, מסלעות, מדשאות, סביב גזעי עצים ושיחים.
התוצאה לא תאחר להגיע, פריחה אביבית מרהיבה בשלב צבעים!
עצות ורעיונות להצלחה:
– שתילה מקובצת של מינים נפרדים מעצימה ומגבירה את אפקט הפריחה.
– רצוי לשתול בקבוצות או באשכולות. כל המרבה, התוצאה מרשימה יותר.
– רצוי לשתול מספר אי-זוגי של קבוצות.
– ניתן ליהנות מפריחת כלניות ונרקיסים, למשל, על ידי שתילתם בתוך הדשא.

בצלים ופקעות - הוראות שתילה:

מתי לשתול?
מומלץ לשתול את בצלי הפרחים החל מאוקטובר ועד סוף דצמבר יש לשתול רק אחרי התקררות ממשית במזג האוויר. צרוף של טמפרטורה גבוהה וקרקע רטובה וחמה יגרמו במקרים מסוימים לרקבונות ולתמותה של הבצלים והפקעות.

אחסון הבצלים לפני שתילתם:
הקפדה על תנאי אחסון נכונים מבטיחה פריחה מיטבית. בחלק גדול של בצלי הפרחים, הפרח נמצא בצורה מושלמת בבצל ולכן חשוב לאחסנם במקום מאוורר ויבש.
אין להכניס בצלי פרחים לשקיות פלסטיק, יש להימנע מאחסונם בסביבה של פירות בשלים כמו בננות ותפוחים המפרישים אתילן שהוא הורמון צמיחה, העלול לשבש את הפריחה. ככלל, אין צורך לקרר את כל הבצלים והפקעות לפני השתילה, מלבד צבעוני, יקינטון וכרכום. את בצלי הצבעוני יש לקרר ב-5 מעלות למשך 6-9 שבועות, את היקינטון והכרכום יש לקרר באותם תנאים אך למשך 4-6 שבועות בלבד.

טיפול בבצלים לפני שתילתם:
לעיתים יש צורך בטיפול מקדים לפני השתילה: כלניות ונוריות יש להשרות במים (בצל, ולא בשמש) כ-12 שעות לפני השתילה, ובתום ההשריה לשתול מיד. לבצלים ולפקעות אחרים לא נדרש טיפול מקדים לפני השתילה.

השתילה:
יש לשתול בקרקע מנוקזת היטב. בצלים הנשתלים בקרקע בה המים עומדים עלולים להירקב.
דישון :
בצלי פרחים יגדלו ויפרחו גם ללא תוספת דישון, משום שבבצלי הפרחים ישנו מזון האגור באברי האגירה. על מנת לשפר צימוח ואיכות פריחה, ניתן לדשן. הדרך הקלה והפשוטה היא הצנעת הדשן בסביבת הבצל עם השתילה. מומלץ להשתמש בדשן בשחרור איטי.
השקיה:
תקופת הגידול הראשונית של בצלי הפרחים היא הסתיו. כידוע הסתיו מאופיין באקלים שאינו יציב מבחינת טמפרטורת וחלוקת גשמים. לאחר השתילה יש להקפיד על קרקע לחה, לצמח שנבט וסובל ממחסור במים יגרם נזק רב. במהלך תקופת הגידול, כשהעלווה ירוקה ומפותחת, דאג להשקיה בהתאם לצורך.
דרישות האור:
יש לברר לגבי כל אחד מהסוגים שנבחרו לשתילה מהם דרישות האור- אור מלא, אור חלקי או צל חלקי. תנאי תאורה שאינם מתאימים ישבשו את מהלך הפריחה.
כיוון השתילה:
ברוב בצלי הפרחים קל להבחין בכיוון השתילה הנכון. החלק הרחב, ממנו יפרצו השורשים הוא כלפי מטה. ואילו החלק הצר והמחודד כלפי מעלה. יוצאי דופן: הנוריות, אלו נשתלות עם הקצוות המחודדים כלפי מטה. הרקפות, נשתלות עם הצד החלק כלפי מטה והצד הקעור כלפי מעל.

הפריחה הסתיימה. ומה עכשיו ?
מרבית צמחי הבצל והפקעת הם רב שנתיים. תקופת הצימוח והפריחה מלווה בתקופת תרדמה. הצימוח העליון שמעל פני הקרקע מתייבש בסוף כל עונת צימוח, ומתחדש בעונה הבאה. הבצלים הם "מכונה אנרגטית" עצומה: במהלך תקופת הגידול העלים מבצעים הטמעה, נוצרים בהם חומרי תשמורת המאוחסנים מאוחר יותר בבצל והם נדרשים לפריחה בעונת הגידול הבאה.
במהלך הקיץ, הבצלים והפקעות נמצאים בתרדמה. אם הם שתולים בגינה באזור המושקה בקיץ, עלול חלק מהם להירקב. זהו פועל יוצא של המצאות מחלות ומזיקים בקרקע, רטיבות וטמפרטורה גבוהה.
קיימת אפשרות להוציא את הבצלים והפקעות מהקרקע בתום עונת הגידול (בסביבות מאי-יוני), ואחסונם בתנאים מתאימים ונכונים עד אוקטובר הבא. חשוב לאחסן במקום מאוורר ויבש בטמפרטורה של כ-25 מעלות, בכלים פתוחים ומאווררים. רצוי לחטא את הבצלים לפני האחסון על ידי איבוקם בחומרים המכילים קוטלי מזיקים ומחלות.

*** רצוי לחטא את הבצלים לפני האחסון על ידי איבוקם בחומרים המכילים קוטלי מזיקים ומחלות.

(באדיבות אסא- משתלות בצלים ופקעות)